עקרונות
העבודה עם הצבעים והחומרים "חודרת" דרך המעטפות ההגנתיות השונות, ו"נוגעת" בשכבות העמוקות ביותר של החויתיות הגופנית
הגישה מאפשרת חיזוק או הגמשת מנגנונים מייצבים הדרושים לשם התנהלות מאוזנת, תוך התייחסות למערך הכוחות הככלי של האדם
פסיכותרפית הצבע מתמקדת בהשגת שינוי בהתנהלות הפנימית והתפקודית של המטופל. דגש מרכזי הינו על חיפוש הדרך לקיום איזון תקין ומתאים לאדם, בין האופן בו הוא מתנהל עם רגשותיו, לבין השימוש במנגנונים של התפיסה והחשיבה
השערותיו של המטפל לגבי קשייו ויכולותיו של המטופל ברמות שונות של ההתפתחות הרגשית, התפיסתית והשכלית, ייגזרו את בחירתו בצבעים, בחומרים, ובתוכניות ליצירה שיציע. ההנחה היא כי עבודה עם חומרים מסויימים תייצר תהליכי שינוי ברבדים מסויימים, ואופנות יצירה אחרת, תיצור שינויים ברבדים אחרים
הרחבת יכולות הביטוי וההתמודדות, כרוכה ביכולת ההקשבה של המטפל לביטויו של המטופל, "מיפוי" המערך הפנימי שלו על צירים שונים של ההתפתחות התפיסתית, הרגשית והקוגניטיבית, ובהתאם לכך הגשת הצעות המשחק והיצירה בחדר הטיפולים
פסיכותרפית הצבע מתרכזת בהעשרת יכולת הביטוי האינדבידואלי של האדם. יכולת זו עשוייה להתקיים בכל אופנות ביטוי של האדם -במלל, במשחק, וכמובן במגע עם חומרים. המגע עם צבע, יותר מכל, מאפשר ומעשיר את הביטוי ומאפשר לכל אדם לחשוף את כוחות היצירה שלו, שחוברים לכוחות התמודדות עם קשיים
המטפל נע באופן ההתערבות שלו בין שלבים בהם קיימת "הקשבה" ועקיבה אחר המטופל עם מיקוד והתערבויות ברמת התוכן, לבין שלבים בהם הוא "מתרגם" את הבנת עולמות התוכן של המטופל, צרכיו ומאזנים שונים הקשורים בהתנהלות שלו להתערבויות יזומות, בהן מוצעים למטופל ערוצי ביטוי שיעוררו ויעודדו מהלכים של שינוי וצמיחה פנימית ותפקודית
עבודת המטפל בחדר הטיפולים מרוכזת בהגשה אקטיבית של חומרים ואתגרים מעוררי ביטוי של המטופל, הנעים מעברו האחד של הציר, המבני-צורני, לעברו האחר האפקטיבי-צבעוני. ועם זאת, אטמוספרת הזירה הטיפולית הינה של יצירה, גילוי, ושל חדוות הביטוי, המונחת לעתים קרובות על שולחן הטיפולים תרתי-משמע, בתוצרים שמפיק המטופל בעזרת המטפל
ההתרכזות בגישה הינה אחר יצירת איזונים בין המערכות, כלומר בהתנהלות. התוכן ופרשנותו, יותמרו בדרך כלל להצעות ליצירה המוגשות למטופל. הדגש במשחק יהיה בגילוי, בחוויה הרגשית, ובשימוש מאוזן במערכות התפיסה והחשיבה בנעשה
