ספרה החשוב והמרתק של פרופ' תלמה ליבל, מהפסיכולוגיות המובילות בעולם בתחום ההתפתחות החברתית. הספר מדגים באמצעות מחקרים מגוונים ועדכניים, את הקשר הקיים בין ההשפעות החיצוניות על החושים והתפיסה לבין התפתחות של מטפורות והמשגות מופשטות.
קו החשיבה והמחקר המובא בספרה של פרופ' ליבל, מתיישב עם הבסיס התיאורטי שעל יסודותיו התפתחה פסיכותרפית הצבע. ממצאי המחקריים המרתקים אותם היא מציגה, מאפשרים הרחבת התובנות באשר לאופן בו ההתערבויות החושיות-תפיסתיות-רגשיות-חשיבתיות של פסיכותרפית הצבע פועלות, ומדוע השפעתן כה עמוקה. ממצאים מחקריים המובאים בספר מספקים ראיות לכך שהמוח מעבד מטפורות באותם אזורים שבהם הוא "מרגיש" או מזהה קלט חושי מסויים.
"אפילו הבניין הגבוה ביותר מתחיל ביסודות ונבנה עליהם שכבה אחר שכבה, קומה ועוד קומה ועוד קומה. בתהליך דומה, התפתחות משמעותם של מושגים אלה אצל ילדים קשורה ישירות לתחושות הפיזיות שמאחוריהם. ילדים לומדים מושגים דרך חוויות חישה פיזיות. הם לומדים שתחושות גופניות מסוימות חלקות, כמו המגע של אמם ופרוותו של הדובון שלהם, ואילו שתחושות אחרות קשות. תחושות אלה מתפקדות כפיגומים שעליהם נבנים מושגים מופשטים. התהליך דומה מאוד ליצירת תיקייה מנטלית עם שם מסוים – 'רכות' – שלתוכה מוכנסת כל חוויה רגשית יחד עם ההרגשה הגופנית המתאימה לה. כאשר אנו מתבגרים, מעוררות בנו תחושות מגע – כגון חספוס, חלקות ורכות – רגשות הקשורים לחוויות החושיות המקודמות ההן. על ידי כך הן משפיעות על התנהגותנו, רגשותינו ושיפוטינו. אנו כביכול קוראים בנפשנו את תוכן התיקייה הישנה ופועלים בהתאם".
מתוך הפרק "מדוע המרקם חשוב", עמ' 379
Comments